זו אחת המשפטים שאני שומעת הכי הרבה: "אני רוצה לנסות יוגה, אבל אני לא גמישה בכלל."
ואני תמיד עונה אותו דבר: בדיוק בגלל זה כדאי לבוא. יוגה היא לא פרס שמגיע אחרי שתהיי גמישה. היא הדרך להגיע לשם, אם בכלל זה מה שאת מחפשת.
אז בואי נדבר על מה שבאמת קורה בשיעור הראשון, ומה לצפות.
לפני שמגיעים: מה להביא
בגדים נוחים שנותנים לך לזוז בחופשיות. לא צריך ציוד מיוחד. מגבת קטנה אם את אנשית שמזיעה בקלות. מים. ובעיקר, לבוא בלי לאכול ארוחה כבדה בשעה לפני.
מזרן? אני מספקת. נעליים? יורדות בכניסה.
מה קורה בשיעור עצמו
בשיעורים שלי, כל שיעור מתחיל בכמה דקות של נוכחות והתכווננות. לא מדיטציה רשמית, פשוט נשימות שמחזירות אותנו לגוף אחרי יום שלם שרצנו עם הראש.
אחר כך נתחיל לזוז בהדרגה. וינייאסה זורמת בהרמוניה עם הנשימה, וזה אומר שהתנועות מחוברות אחת לשנייה בצורה טבעית. יש הגיון לסדר. הגוף מתחמם, נפתח, מתחזק.
בקבוצות הקטנות שלי (3-4 נשים) אני שמה לב לכל אחת. אם תנוחה לא מרגישה נכון בגוף שלך, אנחנו נמצא את הגרסה שכן מרגישה נכון. אין "תנוחה נכונה אחת". יש תנוחה שנכונה לגוף שלך, היום.
בסוף כל שיעור יש שבתה, שכיבה על הגב ועזיבה. זה החלק שתלמידות רבות אומרות שהן אוהבות הכי הרבה.
מה מרגישים אחרי
לרוב: קלות. תחושה שמשהו בגוף השתחרר. לפעמים קצת כאבי שרירים ביום אחרי, אם עבדנו על אזורים שלא הזזזת בזמן האחרון. זה בסדר גמור ועובר תוך יום-יומיים.
מה שכן מפתיע הרבה מתחילות זה עד כמה הראש מתנקה. אנשים שמגיעים עם 50 מחשבות רצות יוצאים בשקט שלא ציפו לו.
"אבל באמת, אני לא גמישה"
גמישות היא תוצאה של תרגול, לא תנאי לו. כמו שלא מגיעים לחדר כושר בגלל שכבר חזקים. מגיעים כדי להתחזק.
מה שכן כדאי להביא לשיעור הראשון: נכונות להאט. להקשיב. להיות קצת לא בנוח בלי לברוח מזה מיד. זה הכלי האמיתי ביוגה.
יוגה לא בודקת עד כמה הגוף שלך כפיף. היא בודקת עד כמה את מוכנה לשמוע אותו.
אז איך מתחילים?
אני מציעה שיעור ניסיון ראשון בחינם בקבוצות הקטנות שלי. אין התחייבות, אין לחץ, ואין צורך בניסיון קודם. רק להגיע ולראות איך זה מרגיש.
שלחי הודעה ונקבע מועד שמתאים לך.
